<h1>שו"ת הרשב"א ח"ד סימן קל"ב</h1>
<h2>דף יח.</h2>
כתבת שהר"מ במז"ל כתב בפ"ג מהלכות נחלות [ה"א] שהספינה בים ראוי הוא ואין הבכור נוטל בה פי שנים, ואף הראב"ד ז"ל נראה שהודה לו בה, ותמהת עליהם דמסוגיא דפרק השג יד [ערכין י"ח ע"א] משמע בהיפך, דהקשו ותיפוק ליה משום ספינה גופא ותירץ הא מני רבי אליעזר היא דאמר אם היה ספן נותנים לו את ספינתו, הא מכל מקום לרבנן שהלכה כמותם שלא לסדר אלא בכל אומנות (ש)הרי הוא עשיר מצד הספינה, אלמא מוחזקת היא. באמת הדין עמך שזו קשה מאד. ויותר הוקשה בעיני מה שכתב הראב"ד ז"ל שכתב ממתניתין דפרק השג יד למדה, ואני איני רואה משם ראיה, דאף כשתמצא לומר שפסק כרבי אליעזר משום דסתם מתניתין בהשג יד כותיה, הא לא אפשר משום דהוה ליה סתם ואחר כך מחלוקת סתם בפרק השג יד ומחלוקת בפרק שום היתומים [שם כ"ד ע"א] וקי"ל כמחלוקת. והרב ז"ל בעצמו פסק בהלכות ערכין [פ"ג הי"ח] כרבנן דחמור וספינה ממונא כרבנן ואין מסדרין. ועוד דאף כשתמצא לומר [דהלכה] כרבי אליעזר איך ילמוד ממנה לענין ראוי, דמה ענין (סבור) [סדור] לענין ראוי ומוחזק ולא שייך בהא כלל, וספינה בין לרבנן בין לרבי אליעזר מוחזקת היא וממונא היא, דעד כאן לא קאמר רבי אליעזר אלא משום דעביד חמור וספינה ככלי אומנות ומשום (סבור) [סדור] הוא שמניחן לו, ולא פטר משום ראוי, וספינה שביבשה נמי לרבי אליעזר מסדרין ונותנין לו לספן כחמור (לחמור וצמר לאדר' ובכל) [לחמר וצמד לאיכר וכלי] אומנות לרבנן, ולא אמרו ספינה שבים אלא מפני ששנו אף על פי שבאה לו ברבואת, אלא בין בים בין ביבשה מניחין לו דכאן וכאן מוחזקת היא [ונוטל] פי שנים ומאי שנא שבים. ולא מצאתי לרבותי בזה שום דרך שיסמכו בו, ונראה היה לי (ובכור) [דבכור] נוטל פי שנים.
<h2>דף כד.</h2>
כתבת שהר"מ במז"ל כתב בפ"ג מהלכות נחלות [ה"א] שהספינה בים ראוי הוא ואין הבכור נוטל בה פי שנים, ואף הראב"ד ז"ל נראה שהודה לו בה, ותמהת עליהם דמסוגיא דפרק השג יד [ערכין י"ח ע"א] משמע בהיפך, דהקשו ותיפוק ליה משום ספינה גופא ותירץ הא מני רבי אליעזר היא דאמר אם היה ספן נותנים לו את ספינתו, הא מכל מקום לרבנן שהלכה כמותם שלא לסדר אלא בכל אומנות (ש)הרי הוא עשיר מצד הספינה, אלמא מוחזקת היא. באמת הדין עמך שזו קשה מאד. ויותר הוקשה בעיני מה שכתב הראב"ד ז"ל שכתב ממתניתין דפרק השג יד למדה, ואני איני רואה משם ראיה, דאף כשתמצא לומר שפסק כרבי אליעזר משום דסתם מתניתין בהשג יד כותיה, הא לא אפשר משום דהוה ליה סתם ואחר כך מחלוקת סתם בפרק השג יד ומחלוקת בפרק שום היתומים [שם כ"ד ע"א] וקי"ל כמחלוקת. והרב ז"ל בעצמו פסק בהלכות ערכין [פ"ג הי"ח] כרבנן דחמור וספינה ממונא כרבנן ואין מסדרין. ועוד דאף כשתמצא לומר [דהלכה] כרבי אליעזר איך ילמוד ממנה לענין ראוי, דמה ענין (סבור) [סדור] לענין ראוי ומוחזק ולא שייך בהא כלל, וספינה בין לרבנן בין לרבי אליעזר מוחזקת היא וממונא היא, דעד כאן לא קאמר רבי אליעזר אלא משום דעביד חמור וספינה ככלי אומנות ומשום (סבור) [סדור] הוא שמניחן לו, ולא פטר משום ראוי, וספינה שביבשה נמי לרבי אליעזר מסדרין ונותנין לו לספן כחמור (לחמור וצמר לאדר' ובכל) [לחמר וצמד לאיכר וכלי] אומנות לרבנן, ולא אמרו ספינה שבים אלא מפני ששנו אף על פי שבאה לו ברבואת, אלא בין בים בין ביבשה מניחין לו דכאן וכאן מוחזקת היא [ונוטל] פי שנים ומאי שנא שבים. ולא מצאתי לרבותי בזה שום דרך שיסמכו בו, ונראה היה לי (ובכור) [דבכור] נוטל פי שנים.
